כחלק ממדיניותה של רשות העתיקות לשלב בני נוער בחפירות הארכיאולוגיות על מנת
לקרב אותם לעבר, עובדים בחפירות בני נוער בחופשת הקיץ ונערים ונערות בשנת
שירות לפני גיוסם לצה"ל.
ביום ג' האחרון, כשהגיעו חניכי שנת שירות "תנועת תרבות" מחולון לעבוד
בחפירה, זיהו לפתע שניים מהנערים משהו מנצנץ באדמה.
|
המטמון כפי שנמצא בשטח (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
|
|
|
מסמר שבעזרתו קיבעו את המטמון לרצפה בעת שהוטמן (יולי שוורץ, רשות
העתיקות)
|
לדברי עוז כהן, חניך שנת שירות ב"תנועת תרבות" בחולון, "זה היה מפתיע. חפרתי
באדמה וכשגרפתי אותה החוצה, ראיתי מה שנראה כמו עלים מאוד דקים. כשהסתכלתי
שוב ראיתי שאלה מטבעות זהב. זה היה ממש מרגש, למצוא מטמון כל כך מיוחד
ועתיק".
לדברי מנהלי החפירה, ליאת נדב-זיו וד"ר אלי הדד מרשות העתיקות, "המטמון,
שנטמן באדמה במכוון בתוך פך חרס, הכיל 424 מטבעות זהב, שמרביתם מתוארכים
לתקופה האסלאמית הקדומה ולשושלת העבאסית. האדם שהטמין את אוצרו לפני 1,100
שנה ודאי ציפה לחזור לקחת אותו, ואפילו קיבע את הכלי בעזרת מסמר על מנת שלא
יזוז ממקומו. מה מנע ממנו לחזור ולאסוף את רכושו? אנחנו יכולים רק לנחש.
מציאת מטבעות זהב, בודאי בכמות נכבדת כזו, היא נדירה ביותר. לא מוצאים מהם
הרבה בחפירות ארכיאולוגיות משום שזהב תמיד היה יקר ערך, והתגלגל מדור לדור.
המטבעות, העשויים מתכת אצילה שאינה מתחמצנת עם האויר, נמצאו במצב השתמרות
מעולה, ממש כאילו הוטמנו אתמול. מציאתם עשויה להעיד על סחר בינלאומי בין
יושבי האזור לאזורים מרוחקים".
|
|
ליאת נדב-זיו, מנהלת החפירה, עם המטמון (צילום: יולי שוורץ, רשות
העתיקות)
|
|
|
עוז כהן, חניך שנת שירות בתנועת תרבות, חושף את המטמון שגילה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
|
לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, "נדיר ביותר שנמצאים
בחפירות בארץ מטמונים מהתקופה העבאסית - ובמיוחד מטבעות זהב. זהו אחד
המטמונים המוקדמים ביותר המוכרים מהתקופה הזו (סוף המאה ה -9) בארץ. המטבעות
עשויים זהב טהור - 24 קראט. המשקל הכולל של המטמון הוא כ- 845 גרם זהב טהור
- סכום כסף משמעותי לאותם ימים. לשם דוגמה, בסכום כזה יכול היה אדם
לקנות בית מפואר באחד השכונות הטובות בפוסטאט, בירת מצרים העשירה באותם
הימים. מבדיקה ראשונית של המטבעות, מרביתם מתוארכים לסוף המאה ה- 9 לספירה.
בתקופה זו, היווה האזור חלק מח'ליפות העבאסית העצומה, שנפרשה מפרס במזרח
לצפון אפריקה במערב, ואשר מרכז השלטון שלה ישב בבגדאד שבעירק. המטמון מורכב
מדינרי זהב מלאים, אך גם - באופן יוצא דופן, מכיל כ -270 מטבעות זהב קטנים -
חתיכות דינרי זהב, שנחתכו כדי לשמש כ'כסף קטן'. חיתוך מטבעות זהב וכסף היה
מאפיין קבוע במערכת המוניטרית בארצות האסלאם לאחר שנות החמישים של המאה ה-9,
עם היעלמותם הפתאומית של מטבעות הברונזה והנחושת.
|
|
שחר קריספין, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, סופר את מטבעות הזהב
שנחשפו (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
|
|
|
המטמון כפי שנמצא בשטח (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
|
אחד המטבעות שנתגלה בחפירה, הוא מטבע נדיר ביותר, שמעולם לא נמצא בחפירות
בישראל: שבר של סולידוס מזהב של הקיסר תיאופילוס (829 - 842 לספירה), שנטבע
בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית דאז. הופעתו של שבר מטבעות ביזנטי
קטן זה במאגר מטבעות אסלאמי, היא עדות חומרית נדירה לקשרים המתמשכים (מלחמה,
סחר) בין שתי האימפריות שהיו יריבות בתקופה זו.
|
|
שבר מטבע ביזנטי נדיר של הקיסר תיאופילוס (צילום: רוברט קול, רשות
העתיקות)
|
|
|
חתיכות דינרי זהב שנחתכו כדי לשמש כ'כסף קטן' (צילום: רוברט קול,
רשות העתיקות)
|
לדברי ד"ר קול, "למציאת המטמון הנדיר עשויה להיות תרומה גדולה למחקר, מאחר
שהממצאים מתקופה זו בארץ דלים יחסית. אנחנו מקווים שחקר המטמון יספר לנו עוד
על תקופה עלומה בהיסטוריה של הארץ".
תגובות
הוסף רשומת תגובה