מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות בסמוך לקיבוץ גלאון

להערכת החוקרים המצודה שסמוכה לקרית גת נבנתה לפני כ-3200 שנה בנסיון כנעני להתגונן מהתעצמות האויב הפלשתי שהגיע לאזור • האתר הוכשר לקהל בשיתוף פעולה של רשות העתיקות וקרן קימת לישראל

מבט מהאוויר על המצודה שנחשפה (צילם: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

מצודה כנענית מאמצע המאה ה – 12 לפנה"ס – ימי השופטים התנ"כיים, נחשפה בחפירות רשות העתיקות ובני נוער בסמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת.

בימים אלה נפתח האתר שביער גוברין לביקור קהל ללא תשלום, בשיתוף פעולה של רשות העתיקות וקרן קימת לישראל.

 

לדברי הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות, "המצודה שגילינו מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, בה נאבקים הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה. בתקופה זו, ארץ כנען נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, במהלך המאה ה-12, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים, והפלשתים, ובכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובי דם. בני ישראל התישבו ביישובים לא מבוצרים בשדרת ההר המרכזית, והפלשתים, מצידם, צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי והם מקימים ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת. בניסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו עם המצרים והכנענים על קו הגבול, שעבר, ככל הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין.

מבט מהאוויר על המצודה שנחשפה (צילם: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

נראה, שמצודת גלאון הוקמה מתוך ניסיון כנעני / מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש. 

אלא שבאמצע המאה ה – 12 לפנה"ס נטשו המצרים את כנען, ושבו למצרים. עזיבתם הביאה לחורבן אדיר של הערים הכנעניות שנותרו ללא הגנה - חורבן לו אחראים, ככל הנראה, הפלשתים.

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ"בתי מושל" מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין – דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה. 

בחפירה בגלאון בהשתתפות עשרות בני נוער ומתנדבים (צילם: סער גנור, רשות העתיקות)

לדברי הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות: גודלה של המצודה 18× 18 מ' ובארבע הפינות ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ – 3 טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות. 

תרשים המצודה בגלאון (תרשימי המצודה: איתמר וייסביין)

שרידי המצודה נחשפו בעזרת תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל מבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, חניכי המכינה הקדם צבאית נחשון, ומתנדבים רבים. זאת, כחלק ממדיניות רשות העתיקות לקרב את הציבור הרחב, ובפרט את הדור הצעיר, לארכיאולוגיה. 

לדברי טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקרן קימת לישראל, "מצודת גלאון מספקת הצצה מרתקת אל סיפורה של תקופה עלומה יחסית בהיסטוריה של הארץ, והיא מהווה אטרקציה תיירותית וחווייתית למבקרים במקום. המצודה מצויה ביער גוברין והיא הוכשרה לביקור לקהל הרחב ביחד עם מרחב דרום של קרן קימת לישראל. במקום הוקם חניון ושלטי הסבר להעצמת החוויה הארכיאולוגית בחיק הטבע וביערות קק"ל. ביום ג' הקרוב, 25.8.2020, יפתח האתר רשמית לקהל הרחב.

בחפירה בגלאון בהשתתפות עשרות בני נוער ומתנדבים (צילם: סער גנור, רשות העתיקות)

כלים בני 3200 שנה מחפירת גלאון (דפנה גזית, רשות העתיקות)