לראשונה: עדויות למסחר בין הודו ודרום מזרח אסיה ובין ארץ-ישראל כבר במאה ה -16 לפני הספירה


מחקר בינלאומי חדש, שכלל חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, חושף סחר עולמי משמעותי בין הודו ודרום מזרח אסיה ובין ארץ-ישראל כבר במאה ה -16 לפני הספירה. הסחורות כללו מאכלים אקזוטיים ובהם: פולי סויה, בננות וכורכום - כמעט אלף שנה לפני התאריך שחשבו בעבר שהמזונות הללו הגיעו לאזורינו.

המחקר התמקד בשרידי מזון שזוהו באבנית השיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (ליד קריית גת). בדיקות השיניים, שמתוארכות למאה ה -16 לפני הספירה במגידו והמאה ה -11 לפני הספירה בתל עירני, העלו עקבות של מאכלים שונים, כולל מזונות מדרום מזרח אסיה, כמו פולי סויה, בננות וכורכום.

חפירות במגידו. קרדיט צילום: צוות משלחת מגידו, אוניברסיטת תל אביב.
מבט על החפירות בתל מגידו. צילום: צוות משלחת מגידו, אוניברסיטת תל אביב.

הוביל את המחקר הפרופ' פיליפ סטוקהאמר מאוניברסיטת מינכן והוא כלל חוקרים ממוסדות ברחבי העולם. את אוניברסיטת תל-אביב ייצגו הפרופ' ישראל פינקלשטיין וד"ר מריו מרטין מהמחלקה לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ואת רשות העתיקות ייצגו ד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי יגורוב ממחלקת החפירות, הסקרים והמחקר. הממצאים פורסמו בכתב העת PNAS בדצמבר 2020.
החוקרים מסבירים שכאשר אנו מדמיינים את שוק מגידו לפני 3,700 שנה, אנו חושבים על מאכלים מקומיים כמו חיטה, תמרים וזרעי שומשום, ואכן, שרידי חלבונים עתיקים ומיקרו-מאובנים ממזונות אלו התגלו בעצמות הלסת שנבחנו. עם זאת, לצד ממצאים צפויים אלה התגלו גם עקבות של פולי סויה, בננות וכורכום.

לדברי החוקרים, זוהי העדות המוקדמת ביותר לפולי סויה, בננות וכורכום שנמצאו בכל מקום מחוץ לדרום מזרח אסיה. הגילוי דוחף את התאירל המוקדם ביותר שהיה ידוע על הימצאותם של מזונות אלה בארץ-ישראל ובאגן הים התיכון במאות שנים לכורכום ואף אלף שנים עבור פולי הסויה. משמעות הדבר היא כי סחר למרחקים ארוכים בפירות, תבלינים ושמנים אקזוטיים התנהל בין דרום מזרח אסיה לאזור ארץ-ישראל, דרך מסופוטמיה או מצרים, כבר באלף השני לפני הספירה – ומהווה עדות לגלובליזציה בתקופת הברונזה וברזל המוקדמת. ברור שאף בננה לא הייתה שורדת את המסע מדרום מזרח אסיה למגידו, ולכן אנו יכולים להניח שהמוצרים הועברו ונצרכו כפירות יבשים.

פרופ' ישראל פינקלשטיין קרדיט: אוניברסיטת תל אביב.
פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר יניר מילבסקי. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.
ד"ר יניר מילבסקי. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.

"זו עדות ברורה לסחר עם דרום מזרח אסיה כבר במאה ה -16 לפני הספירה – מוקדם הרבה יותר ממה שהנחנו בעבר", מסביר פרופ 'פינקלשטיין. "לפני מספר שנים מצאנו עדויות דומות למסחר למרחקים ארוכים, שכללו עקבות מולקולריים של וניל בכלי קרמיקה מאותה תקופה במגידו, אולם מעט מאוד ידוע על דרכי הסחר או על אופן מסירת הסחורה."

"ממצא מפתיע אחד בחפירתנו בתל עירני היה בית קברות מתקופת הברזל הקדומה - לפני כ -3,100 שנה", כך מדווחים ד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי יגורוב מרשות העתיקות. "בכמה קברים מצאנו משפחות קבורות ביחד, ילדים לצד הוריהם. מצאנו גם מנחות קבורה - קערות, קנקנים וכדים שנקברו עם המתים, לשימושם בחיים שלאחר המוות. בחלק מהכלים מצאנו עצמות של בעלי חיים, בעיקר שרידים של כבשים ועזים שיועדו למזון עבור המתים. אנו מתכננים להמשיך ולחקור את הכלים, בחיפוש אחר שרידי בננות וזרעי שומשום הדומים לאלה שנמצאו בשיני האנשים שנקברו עמם. ד"ר מילבסקי ויגורוב עובדים בשיתוף פעולה עם פרופ' סטוקהאמר מאוניברסיטת מינכן בבדיקת DNA  בעצמות שנחשפו, בניסיון להבין מיהם האנשים הללו ומהיכן הם הגיעו.

דמיטרי יגורוב. קרדיט צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.
דמיטרי יגורוב. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.

ממצאי תל ערני. קרדיט צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.
ממצא מתל עירני. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.

ידוע כי הסויה בויתה לראשונה באזור סין באלף השביעי לפני הספירה. לעומתה, הבננה בויתה בגינאה החדשה באלף החמישי לפני הספירה והגיעה למערב אפריקה כ -4,000 שנה מאוחר יותר, אך עד כה לא נמצאה אינדיקציה להופעה כה מוקדמת של פרי זה במזרח התיכון.

את חלבוני הכורכום והסויה גילו החוקרים בעצם הלסת של אדם אחד במגידו, ואת חלבוני בננה איתרו בשתי עצמות לסת מתל עירני. לא ניתן לקבוע עד כמה המזונות הללו היו זמינים לבני אדם מהמעמדות החברתיים שהשונים שהיו. החוקרים מניחים כי עצמות הלסת שנחשפו בעיר המדינה מגידו שייכות ככל הנראה לאנשים בעלי מעמד חברתי גבוה יחסית. הדבר ניכר ממבנה הקברים ומהמנחות שהונחו בהם. בנוסף, החוקרים מצאו עדויות לצריכת זרעי שומשום בעצמות הלסת הן ממגידו והן מתל עירני, דבר המצביע על כך שזה היה מרכיב משמעותי במטבח המקומי כבר במילניום השני לפני הספירה.
"המחקר שלנו מדגים את האפשרויות העצומות הגלומות בשילוב מדעי הטבע ומדעים מדויקים במחקר ארכיאולוגי מודרני", מסכם פרופ, פינקלשטיין. "ארכיאולוגיה מסורתית, שניתן לקרוא לה גם 'מאקרו-ארכיאולוגיה', מספקת נתונים גלויים לעין - כגון בניינים, כלי חרס, תכשיטים וכלי נשק. עולם שלם של נתונים אחרים, בעלי חשיבות קריטית, נחשפים רק במיקרוסקופ ובעזרת שימוש בשיטות אנליטיות מתקדמות."


תגובות

© כל הזכויות שמורות