עדויות ארכיאולוגיות למגה-צונאמי בתקופה הניאוליתית בארץ-ישראל

על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLoS ONE, הביא עימו הצונאמי הקטסטרופלי שהתרחש מתישהו בין השנים 7,910 ל-7,290 לפני הספירה • הערכת החוקרים כי גלי הצונאמי הגיעו לגובה קיצוני של 16 מטרים ויתכן אף לגובה של 40 מטרים • הממצאים מעידים כי הצונאמי העתיק חדר אל פנים הארץ עד למרחק של 1.5-3.5 ק"מ מחופי הכרמל

חוקרים מישראל ומארה"ב גילו עדויות לאירוע צונאמי גדול מימדים בעת העתיקה, שהייתה לו השפעה נרחבת על התרבויות העתיקות שהתגוררו לאורך חופיה של ארץ-ישראל. במסגרת המחקר גילו החוקרים משקעים גדולים של פליאו-צונאמי (צונאמי קדום) מהמאה ה-9 לפני הספירה, באתר הארכיאולוגי תל-דור שלחופי הים התיכון.

 

לצורך ביצוע הניתוח השתמשו המדענים בטכניקות פוטוגרמטריות ליצירת מודל דיגיטלי של תל-דור, בשילוב עם חפירה תת-מימית וקידוחי אדמה לעומק של 9 מטרים. בדגימותיהם הם מצאו שכבה מרובת צדפים וחול, שתוארכה למאה ה- 9,910 עד 9,290 שנה והופיע בפתאומיות בשכבות האמצעיות שנחפרו והיו בנות 15,000 עד 7,800 שנים.

היעדרותם כמעט של אתרים ארכיאולוגיים מהשנים 11,700-9,800 לפני הספירה, מצביעה על כך שהאתרים הללו ככל הנראה חרבו וננטשו בעקבות אירוע הצונאמי. לעומת זאת, אתרים נאוליתיים מאוחרים יותר, מצביעים על יישוב מחדש לאחר החורבן.

עם זאת הסתייגו החוקרים והוסיפו כי לא ניתן לדעת בוודאות מדוע האזור לא יושב בתקופות הללו, בסביבה שקיימות בה עדויות רבות להתיישבות ולמגורים בארץ-ישראל. 

תופעת הצונאמי שכיחה באזור מזרח הים התיכון והיא מתרחשת בממוצע כשמונה פעמים בכל מאה שנים באזור הים האגאי וכעשר פעמים בממוצע למאה שנים באזור ארץ-ישראל. ברובם המכריע של האירועים הללו, מדובר בצונאמי קטן עם השפעות מקומיות בלבד.

השתתפו במחקר: גלעד שטינברג, אסף יסעור-לנדאו, ריצ'רד ד 'נוריס, מייקל לזר, תמי מ' ריטנור, אנתוני טמברינו, עומרי גדול, קתרינה קנטו, אהוד ארקין-שלו, סטיבן נ 'וורד, תומאס א' לוי.