לראשונה: מחקר זיהה נקודת מפגש בין האדם המודרני לאדם הניאנדרטלי

מחקר כרונולוגי של האתר בוקר תחתית בגן לאומי עין עובדת שבנגב, מספק הוכחה ראשונה מסוגה לקיומן במקביל בנגב של שתי התרבויות, ומדייק את זמן ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל - לפני 50,000 שנה • המחקר של מכון ויצמן ורשות העתיקות מתפרסם במגזין המדעי PNAS

היכן ומתי נפגשו האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי? מחקר חדש, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, זיהה, לראשונה במחקר, תא שטח בו התקיימו שתי האוכלוסיות במקביל, וקובע: המינים נפגשו בנגב, לפני 50,000 שנה. 

מחקרים גנטיים העלו שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגיאוגרפי הקרוי אירואסיה (הכולל גם את ישראל), ואף החליפו גנים. מיקומם המדויק של המפגשים וזמנם, לעומת זאת, לא היו ידועים עד היום. 

מחקר חדש, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, זיהה לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה. זוהי, למעשה, ההוכחה הראשונה מסוגה לקיומן במקביל של שתי התרבויות במזרח התיכון. 

החפירות באתר בוקר תחתית (צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע)

החפירות באתר בוקר תחתית (צילום: עמרי ברזילי, רשות העתיקות)

במחקר, שמתפרסם הערב (ב') במגזין המדעי היוקרתי PNAS, בהובלת פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, הם אף מדייקים את זמן ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל - לפני 50,000 שנה. 

"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", אומר ד"ר עמרי ברזילי, מנהל החפירה באתר בוקר תחתית מטעם רשות העתיקות. "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר - 50,000 שנה, מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה. המחקר שלנו באתר בוקר תחתית, מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית".

חוד מאבן צור מבוקר תחתית, המתוארך לפליאולית עליון קדום (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות מחזיק חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית (צילום: רשות העתיקות)

החפירה באתר בוקר תחתית נעשתה במימון מרכז מקס פלנק-מכון ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית.

במסגרת המחקר, תוארכו במעבדתה של פרופ' אליזבטה בוארטו עשרות דגימות פחם בשיטת פחמן 14 שנדגמו מהחפירה החדשה. לדברי ד"ר ברזילי, "תוצאות התארוך מוכיחות, בפעם הראשונה במחקר הפרהיסטורי, את ההשערה שאכן התקיימה חפיפה במרחב בין התרבות המוסטרית המאוחרת, המזוהה עם האדם הניאנדרטלי, לבין התרבות האמירית, שנקשרת להופעת האדם המודרני במזרח התיכון." 

החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות, בוחן תחת זכוכית מגדלת חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

שכבה של כלי צור האופיינים לתקופת הפליאולית העליון הקדום, כפי שנמצאו בחפירת אתר בוקר תחתית (צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע)

החפירות באתר בוקר תחתית (צילום: עמרי ברזילי, רשות העתיקות)

בפרק הזמן המכונה הפליאולית התיכון, 50,000-250,000 שנה לפני זמננו, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, בעוד שהאדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון וא"י בפרט היו גבולות התפוצה של המינים הללו, ולכן הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.

מחקרי דנ"א מלמדים, שלפני כ-60 אלף שנה, החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם, תהליך שגרם להיעלמותם של הניאנדרטליים והיטמעותם אל תוך אוכלוסיית האדם המודרני. על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה, התקיים מגע לפרקי זמן קצרים בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה את השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנה.  

"מה היה טיבו של המפגש שאנו עדים לו בין שני מיני האדם? האם ברחבי הארץ הניאנדרטליים נכחדו באורח טבעי, בהתמזגות עם האדם המודרני, או שמא הם נעלמו בדרכים אלימות? שאלות אלה ימשיכו להעסיק אותנו, החוקרים בשנים הקרובות", מסכם ד"ר ברזילי.